12 השושלות

רקע על 12 השושלות:

• בעורקיה של כל אחת מהדמויות זורם דם השייך לשושלת מסויימת. ישנן 12 שושלות עתיקות, שמקורן טמון בראשיתה של רקיע - עיר הממלכה האבודה של ארקע. בעידן תפארתה של רקיע החזיקה כל שושלת בתפקיד מיוחד בממלכה, אשר בני השושלת היו אמונים עליו מתוקף היוולדם, ובעוז הדם הזורם בעורקיהם. לאחר חורבנה של רקיע התפזרו בני רקיע לכל רוחות השמים, מפוזרים ואבודים ברחבי העולם. אך רובם ניסו לשמור על גחלת שושלתם, ורובם יודעים, לפחות בשם, את חובת הדם המוטלת עליהם. חובתן של השושלות נשכח עם השנים, אך כל בן לשושלת עדיין מחזיק בתוכו את הכוח שמעיד על כך שהוא שומר הגחלת. כל שושלת והאופי השמור לאנשיה, כל שושלת והיכולות הטמונות בדמה, מחכות להתעורר ולהראות את תפארת הדאדנו שישובו השושלות להתאחד תחת הממלכה האחת.

12 השושלות:

• בני- האריה- אלו אנשי המלוכה. אציליים ושליטים. הם היו מרכזים את הנהגת רקיע תחת חותמם. בעלי עוז ומוחלטות חזקה שבאה לידי ביטוי ביכולת השפיטה שלהם ובהנהגה הצבאית אדירה. לחימתם הייתה עזה ושואגת, ראשוני המסתערים ובחירי המפקדים, עוז וגבורה שלטו בליבם בשילוב עם יכולת טקטית מופלאה. יושבי הארמון היו, אך בעלי אהבה לחופש הפרא ולתמימותם של פשוטי העם. בני-האריה נאלצו מידי פעם לבסס את מעמד המלוכה העובר בדמם, דבר שגבל לעיתים בגאווה עזה, חוצפה ומוחצנות, בדרך לבסס סמכותם על השושלות כולם, שהיו קשורים אליהם בחוזקה בדמם.

• בני הזאב – אלו אנשי החיל. שקטים, נסתרים ומסורים. היו קשורים בגורלם לבני-האריה ורבים מהם שירתו והנהיגו את החיל האגדי של רקיע. ליבם האמיץ ויכולות הלחימה המיוחדות שלהם הפכו אותם ללוחמים קטלניים. התגנבות ומארבים, פריצות ולוחמת שטח היו התחום שלהם בלחימה. הזאבים היו בעלי גבורה שנגעה לעיתים ביהירות של שושלתם. בדמם זרם האומץ והחדות, שידעה לחתוך ולחדור לעומק התופת, אך היהירות שזרמה לצידה הקשיחה לעיתים את ליבם והפכה ידם למהירה מידי לשליפת החרב.

• בני הים – אלו אנשי הסחר. מפולפלים ומלוחים כים עצמו. סוערים במזגם כמוהו. הם היו מספקים את הסחורה אל ארקע העתיקה, וספינותיהם היו ידועות במהירותם וחוזקם. סוחרים מיומנים היודעים לקרוא הייטב את האדם שמולם. יכולת המשא-ומתן שלהם לא ידעה גבול ולא הייתה ניתנת לניצחון. תחבולות לשון ומירמה עברו מדור לדור בשושלתם ולא היה כמוהם עוד אנשים שידעו על העולם ממגע ישיר, ידע על מקומות וקשרים, חדשות ותככים, דרכים שונות ואיפה למצוא מה.

• בני האדמה – אנשים קשוחים בעלי סיבולת אדירה. אוהבים את תענוגות החיים הפשוטות. אנשי עבודה ואנשי כפיים. בעלי מלאכה חרוצים. לרוב היו לוקחים על עצמם בני- האדמה את העבודות היום-יומיות של רקיע. מחטיבת עצים וכרייה עד לחפירת תעלות, בנייה באבן וסבלות. יכולת העמידות והסיבולת גוף העצומה שלהם בנתה את הממלכה יסוד אחר יסוד. דמם היה כברזל ודבר לא יכל לעצור אותם מעבודתם. אך אם כבר נעצרו, להקימם שוב היה משימה בלתי אפשרית, עד שמידי פעם היו נאלצים לשחדם ולדוקרם כדי שימשיכו בתפקידם.

• בני היער – אלו אנשי השפע החי. חיו בצל היערות העתיקים, מעניקים משפע החיים והאדמה אל שאר אחיהם ברקיע. קשורים בנשמתם לריח האדמה ולשורשי העצים. בנאים אכותיים. אומני העץ, אנשי משפחה ושיכר. חיייהם היו ארוכים ושלווים לרוב. מרוחקים ממורכבות העיר והממלכה, לעיתים עד כדי שיכחה של תפקידם ועזרתם החיונית. שמחת החיים הפשוטה ליוותה אותם גם במלחמות, שבהם שימשו כמומחי מצור ובוני כלי מלחמה משובחים ואיתנים.

• בני השמיים – כוהני העליון היו בני השמיים. שירתו תחת חופתה של רקיע עצמה. בבגדיהם העדינים ושירתם הזכה, היו מאגדים את בני-רקיע תחת השמיים. עדינותם וזכותם נשפכה אל ספרים ומגילות, אל אגדות ושירים שעד היום מסתובבים אבודים בין אנשי הארץ. ביכולתם הטבעית העבירו דרכם נבואות ומסרים, ואף שינויים אדירים בכוחות הטבע, בהיותם מסורים לעליון שיעשה עבודתו בבריאה.

• בני החרב – לוחמים עצומים. עזי נפש ועבי בשר. אלו היו בעלי הלב הגדול והעז שלא ידע פחד. שורות לוחמים שואגים, מצודות ומבצרי אבן כבירים היו נחלתם. סוסים אדירים שכבר לא נראים כיום היו משרתים נאמנה את בני-החרב. לעיתים האש הבוערת בליבם ועקשנותם היו מביאים דם חינם על הארץ, ולא מעט פעמים הם היו נאלצים לכופף גאוותם תחת רעמת האריות השואגת.

• בני השמש – יועצים ומנהיגים. מלומדים ויודעי-דבר. אלו היו בני השמש הזורחת, מאירים בשמחתם ותבונתם. יושבים לצד המלכים, מדריכים אותם בעצות הזקנים והחכמים, שומרים תמיד נאמנה על המסורת ועל גזע השושלת הקדמונית. לא פעם היו מאחדים את בני-רקיע תחת סמכות העבר ששכנה בדמם, בהיותם מקושרים לאבות ולכוח העצום הטמון במסורת העתיקה.

• בני העיט – השליחים הנאמנים. קלי הרגל, עדיני הרוח ואצילי הנפש. מהירות רגליהם ומעוף מחשבתם ודימיונם היו אגדה ברקיע. אגדות מספרות שהם היו מתרוצצים בכל רחבי הממלכה נשואים על גבי הנשרים הגדולים והאיילים הזריזים. בני-העיט היו מקשרים את הקצוות הרחוקים והנידחים ביותר עד למרכז הממלכה. חיות ועופות נחו בקרבם, ואהבתם הרבה לכל היצורים החיים התפשטה לכל בני-ארקע העתיקה. אומנים ואנשי רוח, שרבות פיתחו וישיכללו את העולם במחשבתם הבוהקת והזריזה.

• בני הנחש – אנשי החומר והגוף. ערמומיים וחדים, בעלי הבחנה חדה ומבט בוחן. קשורים היו לחומר של הבריאה ולא פעם התעסקו ביכולות האסורות. לחימתם אכזרית וקוטלת. כנכישת נחש. את החומר עצמו הם שיעבדו לטובת הממלכה העתיקה. שולטים עליו בדמם, בין אם במרקחות ורעלים ובין אם בעזרת רטטי החומר עצמו. יכולתם לרדת עד לעומקי מחשכי הבריאה, לשאוב משם כוח ועוצמה היו מרתיעים גם את הגיבורים הגדולים ביותר. יכולות עצומות נרתמו לממלכה בעזרת שליטתם על החומר ואילוף הדרקונים הטמונים בו.

• בני הנוודים - נוודי ארקע. חי את חייהם במחנות ארעיים, יודעים הייטב את חיי הפרא ומסתדרים בכל סוג שטח. אנשי מסעות, אנשי מודיעין, היודעים להתפרש בשטח ולצור על אוייביהם. בגששות והשרדות לא היו מעולים מהם בממלכה כולה. בתקופה העתיקה הם השתרעו בגבולות החיצוניים של הממלכה, נעים במעגלים סביב הממלכה. מתגוררים במחנותיהם כשומרים נאמנים וחיים את חייהם הפשוטים, נעזרים ביכולות הבנייה המהירה והמתפרקת שלהם. וביכולות המסע המופלאות של בהמותיהם הכבירות.

• בני הספר - אנשי החוכמה. עזי רוח וחדי מחשבה. יודעים את מבנה הבריאה עצמה. הם חקרו יותר מכל אחיהם את טיב הקסם ומהותו, את שורש הקיום ואת תפקידה של ארקע במכלול החיים. הידע שהחזיקו בשכלם החד אירגן וסידר את הממלכה כולה. בני עיר היו ברובם, נעזרים בספרותיהם ומכשיריהם העדינים והמשוכללים. בחוכמתם ידעו לשלוט היטב בסודות העתיקים, סודות שלא תמיד נועדו להתגלות, ולא פעם, בשחצנותם הקשה כמעט וגרמו בני-הספר לכיליונה של ארקע כולה...